איזה ידע חברות וארגונים חייבות לאמץ?

בעידן בו הידע נזיל ונגיש לכל, בעידן הוא האמת היא יחסית ו fake news  מציבים לנו רף על טיבו של ידע,  או אמת, עסקים חייבים להתחיל לשאול את עצמם איזה ידע הם חייבים  כדי להתקדם?

ארגונים  רוצים חדשנות ופיתוח עסקי.  ארגונים מחפשים מודלים המייעלים תהליכים ושיטות עבודה וארגונים היום יודעים כי צוותי עבודה וורסטילים של מומחים מרקעים שונים ומדיסיפלינות שונות, יביאו לתוצאות טובות יותר בעסק.  למעשה, זאת רק ההתחלה.

היום, חכמת ההמון ובריין סטורמינג הם לב ליבה של כל עשיה בעסק אבל יש דבר אחד שמתפספס.  ידע עצום שעבר יישום והטמעה.  ידע שהוא הרבה יותר מתאורטי כי  כבר עמד במבחן התוצאה, נוסה ושופץ עד שהוכיח כי הוא עובד. עם הידע הזה ארגונים לא עושים כלום  והידע יהזה יושב בראשם של כל אותם בכירים מומחים בגמלאות הרוצים להשפיע, ךתרום להשתלב בפרויקטים בתעשיה ולתרום מסניונן.

בכתבה הזו נספר לכם למה העסקת גמלאים רלוונטית כמו כל משאב הון אנושי שכל  עסק חייב להכיר.

נכון שזמן זה כסף? וכל כך הרבה ממנו מתבזבז על הידע הלא נכון

 

בואו נדבר על תעשיית הבנקים-

יש היום תוכנות בנקים שחלקן הגדול עדיין מבוססות על שפת תכנות  קובול. מי יודע קובול? אנשים שהם  היום לפחות בני 60. הבנקים הגדולים בישראל משתמשים בתוכנות מבוססות קובול ללא ידע ספציפי של מתכנתים בשפה.  כל עדכון, שינוי, הוספה ותחזוקה מצריך ידע שהחברות ויתרו עליו ובמקום זה מבזבזות זמן יקר בלתחזקת תוכנות ללא אנשי מקצוע המומחים בשפה. למה? כי השוק צעיר ומתכנתים לא לומדים יותר קובול

בואו נדבר על תעשיית הההנדסה-  כל נושא הידע של  זרם חזק הקשור להולכת חשמל, עדיין נמצא בקווי נחושת ועדיין יש מנועים וגנרטורים שמייצרים את החשמל כך.  אנשים היודעים לתכנן מערכות זרם חזק היום, הם עובדים וותיקים ואם מוסדות ההשכלה  לא ילמדו תחומים אלה אנו עלולים  למצוא את עצמנו בחסר של ידע.

בואו נדבר על התעשיה הכבדה-

מפעלי מנועים חשמליים נעלמו  עם השנים כמו הרבה תעשיות,  אבל הם קיימים בעולם  במדינות עולם שלישי ובמדינות מתפתחות המהוה הזדמנויות עסקיות גדולות לחברות בארץ.

אם חברות יתחילו לשלב גמלאים מומחים בתחומי ידע אלו במיקור חוץ, כולם ירוויחו.

נכון שידע זה כוח? ממש לא. ידע לא שווה כלום בלי היכולת להשתמש בו

ידע הוא כוח פוטנציאלי והפוטנציאל מתממש רק אם הידע מיושם ומוטמע בתהליכים בארגון.

אלה לא סיסמאות, חשבו על כך- מה שווה כל הידע התאורטי שאפשר למצוא בגוגל ,אם הידע הזה לא עבר תהליל של אינטגרציה, עיבוד והטנעה בארגונים?

ובגלל זה מושגי עבודה כמו – think tank  עובדים.

כשמחלקת פיתוח פותחת את שעריה לכוח חשיבה חדש, יש יותר סיכוי שהפתרון שיוצע יהיה נכון יותר למשימה.  כשיש נושאים שהם לא המיין מיזנס של העסק, כשנדרשת מומחיות שחורגת מגבולות השטף של העסק- אז נולדים מהלכים חדשניים.   פה לגמלאים יש יתרון כמומחים- הם אל מביאים רק את הידע הספציפי למשימה, אלא מביאים את הידע שעבר הטמעה יישום וניסוי. קוראים לזה ניסיון.


לגאסי קמה כדי לספק לחברות וארגונים מאגר מומחים בכירים בגמלאות לביצוע מגוון פרויקטים בתעשיה.

פרסמו את הפרויקט שלכם ואנו נדאג להתאים עבורכם את המומחה הרלוונטי ביותר לצרכים שלכם.

מומחים מוזמנים להצטרף אלינו ולהעביר את נסיונכם המקצועי אלינו באתר.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *